השוואה מפורטת ומעמיקה בין שמן מרווה מרושתת ושמן דגים.
כמה EPA ו DHA יש במרווה מרושתת, מהו אחוז ההמרה האמיתי.
הקשר בין שמן דגים והפרעות בקצב הלב, אסופה של מחקרים בנושא.
מחקר פרה קליני שחקר את הקשר במצבים של קרוהן וקוליטיס.
מחקר קליני שבוצע על המרווה המרושתת בהקשר של שומנים בדם.
מידע ומינונים בהקשר של קשב וריכוז. בצרוף מתכונים טעימים.
חברת נייטשרסייג, והחוקרים המלווים אותה, פועלים במשך למעלה מעשור בחזית המחקר המדעי בתחום האומגה-3 בכלל והמחקר של המרווה המרושתת בפרט. כלל המידע המקצועי שנאסף במהלך השנים מרוכז כאן, בפורטל המידע המקצועי, וממוין לפי קטגוריות. חלק גדול מהמחקרים המפורסמים בפורטל זה הם יוצאי דופן, חדשניים ומציגים מידע מרתק ועדכני בתחום האומגה-3. אתם מוזמנים לקרוא, לצפות ולהתעדכן במידע הרלוונטי ביותר בתחום, ולפנות אלינו בכל שאלה.
הטענה היחידה והמטעה כנגד מקורות צמחיים לאומגה 3, הינה שאחוז ההמרה של ALA ל DHA (כ- 1%- 5%) הינו נמוך ולא מספק. במאמר זה נבחן טענה זו ונראה שהיא בעצם מוטעת מהיסוד, כל זאת תוך הסתמכות על המחקרים המדעיים שפורסמו בשנים האחרונות.
עובדות לגבי נתיב ההמרה של ה DHA בגוף האנושי.
במחקר פורץ הדרך Imagaing Incrpoeration סומנו בצורה רדיואקטיבית המולקולות של ה DHA בגוף האנושי ובעצם בפעם הראשונה ביצעו החוקרים תיעוד מלא של מסלול ה DHA בגוף האנושי. בין היתר החוקרים בדקו את ההנחות הבאות:
מהו איבר המטרה של ה DHA בגוף האנושי?
בבדיקה שנערכה התברר ש זמן מחצית החיים (הזמן שבו שומר ה DHA על ריכוזו האפקטבי) של ה DHA בזרם הדם הוא בין 5-6 שעות, לעומת זאת התברר לחוקרים שאיבר המטרה של ה DHA בגוף האנושי הוא המוח, והרטינה של העין, כלומר ה DHA עובר את ה BBB. ומגיע ישירות לרקמת השומן במוח. בדיוק כמו ה ALA.
כמה DHA המוח האנושי באמת מסוגל לעבד ביום ?
החוקרים גילו ממצא משמעותי שמעולם לא היה ידוע לפני כן, המוח האנושי מסוגל לעבד בין 1.7 מיליגרם ל 3.8 מיליגרם ביום בלבד. כלומר גם אם אדם יצרוך לשם הדוגמא 10 קפסולות של שמן דגים שמכילות 1800 מיליגרם בממוצע DHA, איבר המטרה של ה DHA המוח, יוכל לעבד רק 1% מאותה כמות, 1.8 מיליגרם בקרוב.
מהו זמן מחצית החיים של ה DHA במוח האנושי ?
אחד הממצאים שהתבררו בניסוי גרם להפתעה רבה בקהילה המדעית, התברר שזמן מחצית החיים של ה DHA במוח האנושי הוא 912 ימים (שנתיים וחצי),כל מ”ג DHA שאנו צורכים ומגיע למוח, שוהה שם לתקופה של 912 ימים! ולכן אין צורך באספקת כמויות גדולות מעבר למה שהוגף מייצר. לשם השוואה: זמן מחצית החיים של ALA הוא 24 שעות!
אם אדם צורך את הצריכה היומית הממולצת של אומגה-3 ממקור צמחי (ALA) שהיא 1.6 גרם (כ 3 קפסולות של שמן מרווה מרושתת), הרי שגם במקרה של אחוז המרה מינמלי של ALA ל DHA כ1%, נקבל המרה של כ 16 מיליגרם DHA, כלומר פי 3 מהכמות DHA שהגוף בעצם מסוגל לעבד.
במחקר מ 2010 שפורסם בעיתון המדעי היוקרתי American journal of clinical nutrition , נמצא שאצל צמחוניים וטבעונים הנמנעים מאכילת דגים, רמת ה EPA וה DHA בדם הייתה זהה לאוכלוסיית אוכלי דגים. החוקרים מסבירים ממצאים אלו בכך שההמרה אצל צמחוניים וטבעונים הינה טובה יותר מאשר אצל אוכלי דגים ובשר. כלומר, כאשר חסר DHA בתזונה, הגוף יודע לפצות על כך באמצעות אחוז המרה גבוה יותר.
מכך ניתן לקבוע ללא כל ספק, שאחוז ההמרה באומגה 3 הצמחי של ה ALA ל DHA הינו מספק בהחלט.
מהו אחוז ההמרה של ALA ל EPA ?
מחקר נוסף מ 2008 (the firefighters study) מצא שההמרה של ALA ל EPA ול DPA) DPA הינו חומר הביניים בין EPA ל DHA ) הייתה טובה, כולל ההטמעה שלהם בתוך כדוריות הדם האדומות. וזאת לאחר נטילת תוסף אומגה-3 ALA למספר שבועות בלבד
המרת ה ALA לDHA מתרחשת בכבד, מתברר שאצל יונקים ישנה היכולת לייצר ולהגדיל את כמות האנזימים השותפים בהמרה בהתאם לצורך. במחקר על חולדות התברר שקצב ההמרה של ALA לDHA גדל פי 6 כאשר החולדות קיבלו דיאטה דלה ב ALA וללא DHA בכלל. כלומר, ליונקים יש יכולת לשנות את קצב ההמרה בהתאם לצורך.עוד התברר באותו מחקר שכמות ה DHA שיצרו החולדות הייתה פי 6 ופי 10 יותר מאשר הדרוש למוח החולדות וזאת כאמור בדיאטה ללא נוכחות של DHA כלל!
אחת השאלות הנפוצות לגבי האומגה 3 מן הצומח היא: מכיוון שבחלב אם יש בעיקר ALA האם לתינוק יהיה מספיק DHA בימים הראשונים לחייו? במחקר שפורסם ב 1986 בעיתון lipids נמצא שגם מייד לאחר הלידה, ההמרה של ALA ל DHA הייתה טובה ומספקת גם בימים הראשונים לאחר הלידה.
במחקר שפורסם ב 1996 נבדקו חמישה פגים שנולדו בשבוע 28 להריון במשקל ממוצע של 1.17 ק”ג. הם הוזנו בפורמולה שהכילה ALA בלבד, ללא DHA כלל. כל הפגים הראו יכולת המרה טובה מאוד ורמת ה DHA בדמם הייתה תקינה לחלוטין.
יתרה מזאת, במחקר שפורסם ב 1998 נמצא שמוח העובר מסוגל להמיר ALA ל DHA ללא עזרת הכבד כלל! אלא בהסתמך על מנגנון המרה חלופי הקיים במוח!
אצל גברים, אחוז ההמרה שנמצא במחקרים השונים אכן היה 1%-5% . אך במחקר שפורסם ב 2002 נמצא שאצל נשים בגיל הפוריות, אחוז ההמרה הינו 9%. כלומר, אחוז ההמרה אצל נשים בגיל הפוריות הינו בין פי 2 לפי 9 יותר מאשר אצל גברים. ככל הנראה, הסיבה לפער הזה היא לצורך הריון עתידי.
Imaging incorporation of circulating docosahexaenoic acid into the human brain using positron emission tomography. Umhau JC, Zhou W, J Lipid Res. 2009 Jul;50(7):1259-68J Lipid Res. 2007 Jan;48(1):152-64. Epub 2006 Oct 18.
Upregulated liver conversion of alpha-linolenic acid to docosahexaenoic acid in rats on a 15 week n-3 PUFA-deficient diet. Igarashi M
J Lipid Res. 2007 Nov;48(11):2463-70. Epub 2007 Aug 22. Dietary n-3 PUFA deprivation for 15 weeks upregulates elongase and desaturase expression in rat liver but not brain. Igarashi M
Effect of dietary alpha-linolenic acid intake on incorporation of docosahexaenoic and arachidonic acids into plasma phospholipids of term infants. Sauerwald TU, Lipids. 1996 Mar;31 Suppl:S131-5.
Pediatr Res. 1996 Jul;40(1):169-74.The very low birth weight premature infant is capable of synthesizing arachidonic and docosahexaenoic acids from linoleic and linolenic acids. Carnielli VP
J Neurosci Res. 1998 Apr 15;52(2):129-36. Mechanisms of docosahexaenoic acid accretion in the fetal brain. Green P, Yavin E.
Br J Nutr. 2002 Oct;88(4):411-20. Conversion of alpha-linolenic acid to eicosapentaenoic, docosapentaenoic and docosahexaenoic acids in young women. Burdge GC
Am J Clin Nutr. 2010 Nov;92(5):1040-51. Epub 2010 Sep 22. Dietary intake and status of n-3 polyunsaturated fatty acids in a population of fish-eating and non-fish-eating meat-eaters, vegetarians, and vegans and the product-precursor ratio [corrected] of α-linolenic acid to long-chain n-3 polyunsaturated fatty acids: results from the EPIC-Norfolk cohort. Welch AA.
Flaxseed oil and fish-oil capsule consumption alters human red blood cell n-3 fatty acid composition: a multiple-dosing trial comparing 2 sources of n-3 fatty acid. Barceló-Coblijn G, Am J Clin Nutr. 2008 Sep;88(3):801-9.